<h1>סמ"ג לאוין סימן ע"ר</h1>
<h2>דף לו.</h2>
התובע חוב שעברה עליו שביעית עובר בלא תעשה שנאמר לא יגוש את רעהו ובטל מצות עשה כאשר יתבאר בספר מצות עשה (קמ"ט) שנאמר שמוט כל בעל משה ידו (ע"פ רמב"ם שמיטה ויובל פ"ט הל' א'). אין שמיטת כספים נוהגת מן התורה בשביעית אלא בזמן שהיובל נוהג בו שיש שם שמיטת קרקע שישוב הקרקע לבעליו בלא כסף כדתניא (גיטין ל"ו א') ר' אומר וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בכל מקום בין בארץ בין בחוצה לארץ ובזמן שאין אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים בשביעית אפילו בארץ (ע"פ הל' ב' שם ע"ש), ומדברי סופרים (שם) שתהיה שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום ואף על פי שאין היובל נוהג כדי שלא תשתכח תורת השמטת כספים מישראל (שם הל' ג').
<h2>דף לז.</h2>
מסקינן בפרק השולח (גיטין ל"ז א') שביעית משמטת המלוה ואפילו מלוה בשטר שיש בו אחריות נכסים הרי זה משמט, ואם סיים לו שדה בהלואתו אינו משמט (רמב"ם שמיטה ויובל פ"ט הל' ו'). גרסינן בירושלמי דשביעית (פ"י הל' א') מלוה שעשה כפרנית פי' הלוה שכפר במלוה והגיעה שמיטה והוא עומד בכפירתו והודה אחר השביעית אינה משמט[ת] (ע"פ לשון רמב"ם שם הל' ח' ע"ש), כופרנית ונעשית מלוה שהודה בשביעית משמטת.
